פסק-דין בתיק תא"מ 2388-09

1.       בתאונה שארעה ביום 22.4.2008 באילת מעורבים היו שני כלי רכב: האחד, משאית שמספרה 5959660 (להלן: "המשאית") והשני, רכב מסוג הונדה שמספרו 3022360 (להלן: "הרכב").

2.       התובעת הינה מבוטחת הרכב בביטוח מקיף ומתוקף מעמדה זה הגישה היא תביעת שיבוב זו כנגד הנתבעת שהינה הבעלים של המשאית המעורבת ומי ששימשה כמעסיקתו של נהג המשאית במועד קרות התאונה.

3.       סכום התביעה - 15,518 ש"ח מורכב משיעור הפיצוי ששולם למבוטח ( 14,422 ש"ח) בצירוף שכ"ט השמאי אשר חוות דעתו הוגשה לביסוס נזקי הרכב (443 ש"ח) ובצירוף הפרשי שיערוך כחוק.

4.       אין חולק באשר לקרות התאונה ומיקומה, אולם, מחלוקת בין הצדדים ישנה באשר לנסיבות התרחשותה ולמעשה - באשר לזהותו של הנהג האחראי להתרחשות זו.

5.       התובעת הזמינה מטעמה להעיד שניים: מר יגאל גרבובסקי שהינו מבוטחה ומי שנהג על פי הנטען ברכב בזמן קרות התאונה ובתו, הגב' קלימיאן שני, אשר לטענתה ישבה לצד אביה במועד קרות התאונה. הנתבעת מאידך, העידה את נהג המשאית - מר אלהוואשלה יוסף.

6.       מעדויות הצדדים עולה כי התאונה התרחשה עת היו המשאית והרכב בחניון המצוי בחוף האלמוג באילת והמשמש לצד מאהל הנמצא בקרבתו. אין אף חולק כי בקדמת כלי הרכב מצוי היה מדרון אשר מונע נסיעה קדימה (ראה עדות מר גרבובסקי בעמ' 6 ש' 18-19 ועדותו של מר אלהוואשלה בעמ' 13 ש' 11-12). אין אף חולק כי התאונה ארעה בתחילת נסיעתה ממש של המשאית ובעוד הרכב מצוי היה לימינה כאמור בעדויות הנהגים.

7.       על פי גירסתו של מר גרובוסקי (בעמ' 3):  "הגענו למאהל של יוסף, משאית גדולה עמדה צמוד למאהל, אפשר להחנות רק בצד ימין של המשאית או לבחור מקום אחר בחניה הגדולה. הגענו מהכביש הראשי אפשר לפנות ימינה מכל מקום שרוצים ולהכנס לחניה. נכנסנו לחניה ראינו את המשאית עומדת סמוך למאהל של יוסף, הסתבר שהנהג היה בתוך האוטו, תוך כדי שהגענו להחנות סמוך למשאית לקחנו טווח של 3 מטר מהמשאית זה היה בחפיפה המשאית התחילה לקחת ימינה ולגרור את הרכב לכוון ימין. אני לא יודע אם צפרתי באותו רגע, ניסיתי להתחמק ולקחת ימינה כי נסחפתי עם המשאית. בחור שהיה בקירבת מקום וראה את המשאית גוררת את הרכב ימינה, מקדימה יש מדרון קטן, הוא הלך לנהג דפק לו על הדלת ואז הנהג עצר".

          מנגד, ועל פי עדותו של מר אלהוואשלה (בעמ' 12): "קמתי מהמאהל עשיתי סיבוב ליד המשאית, זה בד"כ אני עושה כי החניה חשוכה, לא היו שם אורות ולא היתה לי דרך לצאת משם אלא ברברס. הנעתי את האוטו, אולי דקה שתיים עד שהאוטו יתמלא אויר והכל יהיה בסדר התחלתי לנסוע אחורה ופתאום מישהו דופק לי על הדלת בצד ימין. עצרתי את המשאית משכתי בלם יד, ירדתי מהאוטו מצאתי שניים שלושה צעירים עם שתי בנות משהו כזה בדיוק הכניסו את האוטו בצד ימין מתחת לגלגלים, זאת אומרת שאני עושה רברס אני צריך תמרון 2 מטר לכל צד מינימום בשביל שאני אצא אחרי העגלה. היה חושך, שהתחילו אנשים לדפוק לי לא הרגשתי כלום, כנראה אחד הצמיגים פגע ברכב שלהם, ירדתי, אמרתי להם למה אתם נצמדים מצד ימין של הרכב באזור שאני לא רואה גם ביום, שמע אנו טעינו לא ידענו שהאוטו שלך כבר מונע לא שמנו לב, מסרתי להם פרטים והם נתנו לי פרטים שלהם, עליתי לרכב ונסעתי".

8.       מחלוקת ישנה באשר לתנאי השטח ומיקום כלי הרכב בו ביחס למאהל ולשטח החניון כאשר בעניין זה טוען מר גרבובסקי מחד כי המאהל מצוי היה לשמאל המשאית כשלימינו יתרת שטח החניון (עמ' 8 ש' 18-21) בעוד מר אלהוושאלה טוען כי המאהל אמנם היה לשמאלו, אלא ששטח החניון אינו מצוי לימינו ולימין הרכב כנטען כי אם בינו לבין המאהל המרוחק כ-70 מטרים (עמ' 14 סיפא). מחלוקת זו באשר למיקום החניון רלבנטית הינה לצורך המחשת נסיבות קרות התאונה ובפרט - גירסתו של מר אלהוושאלה באשר לנסיבות בחירתו לחנות במקום וסברתו כי לא מצוי לצידו רכב אחר עת החל בנסיעה כפי שיבואר להלן.

מחלוקת נוספת נוגעת לעצם זהותם של הנוהג ברכב ונוסעיו כאשר בעניין זה מוסר מר אלהוואשלה גירסה שיש בה כדי לקעקע ממש את עדויות התובעת ומהימנותן משלטענתו לא היו כלל במקום מר גרבובסקי ובתו. הלה אומנם אינו מכירם ואינו נוקב בשמם, אולם על פי הסברו היו במקום "שניים או שלושה בחורים אחד מהם עם שיער ארוך קצת" (עמ' 12 סיפא). לטענתו לא ראה אדם מבוגר במקום כי אם בחורים צעירים בלבד, עדות שיש בה כדי לשלול למעשה נוכחותם במקום של מר גרבובסקי שהינו אדם מבוגר ושל בתו.

מר אלהוואשלה עמד איתן ונחרצות על גירסתו זו כשלטענתו זוהי הפעם הראשונה מאז החל לנהוג משנת 83 בה הוא מעורב בתאונה כלשהי ומשכך הארוע זכור לו היטב.

9.       בעדותו מרחיב מר אלהוואשלה ומבהיר כי לא לחינם בחר מקום חניה זה. עסקינן בקצהו הימני של החניון כאשר לימין המשאית נותרו כ-3 מטרים שלימינם מדרון נוסף. מטרת חנייתו במיקום זה היתה לאפשר יציאתו בהמשך מהחניון בנסיעה אחורנית, כאשר לטענתו מחייב הדבר מרחב בין שני מטרים מכל צד על מנת לתמרן את נסיעת המשאית אחר הנגרר - העגלה המשתרכת מאחור. מר אלהוואשלה הניח למעשה כי במצב חנייתו זה, לא יבואו רכבים לחנות כי אם משמאלו במרחב החניון הפרוש, כך שיציאתו לא תופרע.

          מר גרבובסקי, כמו גם בתו מתארים מציאות לפיה המשאית עמדה ללא תזוזה עת הגיעו לחניון ועדותם זו מתיישבת עם עדותו של מר אלהוואשלה עצמו אשר על פי הסברו נכנס דקות ספורות קודם לכן למשאית והניעה תוך שהמתין מספר דקות על מנת שהמשאית תהא מוכנה לנסיעה ואז החל בנסיעה אחורה תוך שהוא מתמרן ימינה ושמאלה כשלטענתו: "ברגע שהתחלתי לתמרן ימינה ושמאלה כנראה בסיבובי את ההגה לצד השמאלי ז"א הגלגל שלי מצד ימין שפשף את האוטו שלהם... אני ראיתי את הרכב הפרטי צמוד לגלגל... אני לא באתי לרכב,  הרכב הוא שנצמד אלי, את זה אני יכול לסכם ולומר" (עמ' 15 ש' 16-21).     

          מר אלהוואשלה, אשר לטעמי  מסר עדות סדורה, עקבית וכנה לא התכחש לכך ששדה ראייתו בתחילת נסיעתו זו היה מוגבל וכדבריו:  "חשוך, אני רואה רק איפה שהפנסים של הרוורס מראות לי, אני לא רואה צד ימין ושמאל, כשאני עליתי למעלית וחשוך מצד ימין ושמאל אני רואה רק איפה שהפנס רוורס מראה לי, רק אם אני יסתכל בעיניים אני יראה מעבר לזכוכית בצד שמאל, בצד ימין אני מוגבל".   (עמ' 15 סיפא).

10.     המציאות העולה על פי התרשמותי מגירסאות הצדדים שניהם הינה, כי התאונה ארעה בעוד המשאית מתחילה ממש בנסיעה אחורנית, כאשר אגב כך נוטה חלקו הקדמי של המשאית לצד ימין ופוגע ברכב. לשיטת הנתבעת למעשה, נהג הרכב הוא שהביא על עצמו תאונה זו משלא נהג בזהירות ונכנס למסלול נסיעתה של המשאית. מר אלהוואשלה אף הסביר כאמור מדוע לא צפה אפשרות לפגיעה ברכב כלשהו מחמת מיקום חנייתו. לזאת מוסיף מר אלהוואשלה כי עובר לעלייתו למשאית אף טרח והסתובב סביבה כמנהגו על מנת לוודא שאין בנמצא גורם מפריע כלשהו (עמ' 13 רישא) ורק לאחר שנוכח שהמקום פנוי, עלה על המשאית, המתין כאמור מספר דקות והחל בנסיעה איטית.

11.     כאן המקום לציין כי טענות הנתבעת היה בהן כדי לעורר ספק במהימנות עדויות התובעת והיותם של העדים אשר התייצבו משום אלו שנכחו בזירת התאונה. העדים כשלעצמם אמנם לא התרשמתי כי מתיימרים הם למסור גירסה כוזבת, אולם ועדיין זו רצופה תהיות:

ראשית, מחמת גירסת מר אלהוואשלה מנגד וכאמור באשר לזהות המעורבים שנחזו לעיניו הוא. לא אוכל לומר כי גירסתו אינה שקולה לפחות במהימנותה לגירסתם של עדי התובעת.

          שנית ובהמשך לאמור לעיל, לטענת עדי התובעת עסקינן במשאית ללא נגרר כפי הנראה (עמ' 5 ש' 12 ועמ' 9 ש' 13), וזאת במובחן מעדותו של מר אלהוואשלה.

          לעניין עובדתי זה חשיבות הואיל וקיומו של הנגרר כגירסת מר אלהוואשלה יש בו לטעמי כדי ליתן הסבר הגיוני לכך שהרכב ניזוק הן בקדמתו והן בחלקו האחורי בצד שמאל, מציאות שהתאפשרה מחמת הזוית הנוצרת בין המשאית לנגרר בנסיעתה אחורנית (ראה הסברו של העד בעמ' 17 לשאלת בית המשפט) וכליאתו של הרכב בין חלקי המשאית.